לחצי לקריאת המאמר. קרדיט- מיכל ברש
אני מדמיינת אותך, יושבת וקוראת את הפוסט הזה עם תינוק/ת ביד אחת והפלאפון ביד השנייה.
את בבית, הלידה כבר מאחורייך. את עייפה, והגוף שלך כואב ואת לא יודעת אם זה נורמלי. זה הגיוני שאת מרגישה ככה?
שבוע אחרי? שבועיים אחרי? חודש אחרי? את לא יודעת למי לפנות. מי יכול לעזור ולמה לא סיפרו לך על התקופה הזו שאחרי הלידה, כמה גם היא מאתגרת, כמה צריך להתכונן גם אליה.
בשנים האחרונות ישנה פריחה בתחום ההכנה ללידה, וזה נהדר. אך מה קורה אחריה? דווקא השבועות והחודשים האלו, הראשונים, נותרו נטולי הכוונה וייעוץ. אנחנו מרגישות שהציפייה (שלנו ושל הסביבה) היא שברגע שהתינוק/ת יהיה בידיים שלנו, הכול יהיה מאחורינו. הגוף שלנו יחלים בין רגע, נוכל לחזור לעצמנו ולטפל ביצור החדש הזה שהגיע לעולם (ויתכן בעוד ילדים קטנים ובית) ולהרגיש שחזרנו לעצמנו.הלוואי וזה היה כל כך פשוט. לא סתם קוראים לתקופת משכב הלידה השליש הרביעי. יש כל כך הרבה שאלות שאנחנו צריכות להתמודד איתן, כאלו שקשורות לטיפול בתינוק, אך גם בנו. איך לעזור לגוף שלי להחלים? כמה מהר לחזור לספורט? מה לעשות אם כואב? וכמובן, גם לתחום הרגש והנפש. מי אני עכשיו? האם אני עדין מי שהייתי בעבר? איך אני אמורה לשלב בין העולמות?
תקופת משכב הלידה מוגדרת בדרך כלל כשישה שבועות אחרי הלידה, אך כל אישה חווה הריון אחר, לידה אחרת והחלמה מהלידה היא אחרת. לכן זה לא יהיה נכון לומר שאחרי שישה שבועות התקופה הסתיימה. חלקנו צריכות פחות זמן להחלמה וחלקנו צריכות יותר.
הרחם חוזר לאט לאט לגודלו המקורי, ישנו דימום וגינלי שמטרתו לנקות את אזור הרחם אחרי ההריון (ולכן יש התכווצויות וכאבי בטן). xxxx xxxx xxxx xxxxx xxxxxxx xx xxxxxxxx xxxxxxx xx xxxxxxxxxxxxx xxxxxx xxxxxx xxxxx xxxxx xxxxxx xx xxxxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xxx xxx xxxxxx xxxxxx xxxxx xxx xx xxxxxxx xxxxxx xxxxx xxxxxxxxx xxxxx xxxx xxxx xxxxxxx xxxx xxxxx xxxx xx xxxx xxxxxx xx xxxx xxxx xxxxxxx xxxxx xxxxxx xxxx xxxxxx xxx xxx xxxxxxxוהדבר החשוב ביותר - כל זה קורה במקביל לכך שיש לך תינוק/ת חדש בחיים, שצריך לטפל בו, להרים אותו, להאכיל אותו ועוד, בכל שעות היום והלילה.
תנודות רגשיות הן נורמליות וטבעיות בתהליך הזה של ההסתגלות שלך לעולם החדש שלך כאמא, לזהות החדשה, למציאות החדשה שלך. אנחנו נעות בין רגשות חיוביים עוצמתיים לבין תחושות של עצב, דכדוך ועוד. כל אלו כמובן מושפעים רבות גם מהשינויים ההורמונליים וחוסר השינה. גם במקרה הזה, אנא הקשיבי לגופך, ואם את מרגישה שאת לא מצליחה להתגבר על תחושות רגשיות קשות, פני לעזרה (קישור לדף של ער"ן לתמיכה באבות ואימהות אחרי לידה https://www.eran.org.il/parents-emotional-help/)
הסיבה להנחיה הזו נעוצה בעובדה ששרירי רצפת האגן זקוקים למנוחה כדי להחלים ולא קל להם להחלים אם את כל הזמן עומדת, מרימה, מבשלת וכו'. כשאת שוכבת השרירים מקבלים זמן מנוחה אמיתי מכוח הכובד ולכן כדאי מדי פעם לשכב, עם התינוק לצידך, להניק בשכיבה ולישון. כמובן שהאידיאל הוא מציאת האיזון בין מנוחה לבין פעילות בתקופה הזו.
תופתעי לשמוע, אך ההנחיות המעודכנות ביותר מציינות שאת יכולה לחזור לפעילות ממש כמה ימים אחרי לידה אם עברת לידה וגינלית ללא סיבוכים, אם את רוצה בכך (:בכל מקרה, כתמיד, כדאי להתחיל בפעילות עדינה ולהעלות בהדרגה. יש מגוון רחב כל כך של פעילות ותנועתיות שתוכלי לעשות: בשכיבה, בישיבה, עמידה, הליכה. תרגילי יוגה, פילאטיס, התחלה של תרגילי כוח עדינים. כל אלו יעזרו לבנות בחזרה כוח, להחלים ולשפר את מצב רוחך. עם הזמן תוכלי לחזור לכל פעילות שאת אוהבת ועושה לך טוב!אם הלידה הייתה יותר מסובכת (מכשירנית, לידה קיסרית, שלב לחיצות מאד ארוך ועוד) כדאי לפנות קודם ליעוץ רפואי לפני התחלת פעילות גופנית.קישור להנחיות המעודכנות : https://www.physio-pedia.com/Current_Guidelines_and_Recommendations_for_Postnatal_Exercise#/media/File:Postnatal_exercise_or_physical_activity_recommendations.png
אם יש כאבים אחרי לידה (גם אם עברת לידה מאתגרת, וגינלית או קיסרית) הציפייה היא שעם כל יום שעובר תרגישי קצת יותר טוב. אם את מרגישה כאב שלא משתפר, בין אם מדובר בכאב באזור הנרתיק, הפרינאום, התפרים, הצלקת הקיסרית, או באזורים אחרים, אנא הקשיבי לגופך ופני להתייעצות. אם החלו כאבים חדשים, אולי ברצפת האגן, אולי באזור הגב, חגורת הכתפיים, צוואר, עקב עומסים של הנקה, האכלה בבקבוק או הרמה, אנא, אל תישארי כאובה לאורך זמן, גם אם את בתקופת משכב לידה.חשוב שתקשיבי לגוף. זה לא קל, מכיוון שהטיפול ביצור הקטן שנכנס לחייך הוא כה אינטנסיבי, ובכל זאת נסי לתת לגוף תשומת לב, תנועה, תרגול עדין, תבקשי עיסוי או תעשי לעצמך, בקשי עזרה מאחרים. אם את רואה שהתחושות אינן חולפות ואת לא מרגישה טוב, כאן אני נכנסת לתמונה.
